26 באפריל 2010

עץ התפוח (פאסה)

כיוון שפרי הוא חיית מסיבות, הוא עסוק רוב השנה בלהבין ולחשב מתי כבר תהיה היומולדת שלו. נוח וגם אלגנטי להמחיש לו שיום ההולדת שלו יהיה כשעץ התפוח שממול הבית שלנו יפרח. רוב השנה העץ הזה בשלכת קשה אבל בול לקראת תחילת מאי הוא פוצח בפריחה מנצחת. כל כך נעים להעניק לילד שלך את השעון הביולוגי הצח הזה כסמן למשהו שהוא כל כך מחכה לו. טבע פורח, תפוח, יומולדת - מריח מצוין לא?
עדכון: לקראת גיל 7 - דבר אל העננים והאבנים - אירוע היומולדת מחובר לכמיהה למלחמת הכוכבים ולאינדיאנה ג'ונס יותר מאשר לאמא ואבא או לעץ התפוח.


פאסה - עץ התפוח פורח ממול הבית שלנו

לא הייתי אף פעם טום בוי ומעולם ולא חשתי חיבור כלשהו (בלשון המעטה) לשני להיטי הענק האלו. הייתי ילדה שאהבה לשחק בברבי, שמה לא נאמר עדיין בגנותה? והכל נכון - הברבי בתכלס היא כלבה סקסיסטית עם פרופורציות מדהימות וכיוון שכך היא גם מכונת מכירות משומנת - הייתה ונשארה. עם זאת עדיין היא מצלצלת לי עדיף ממלחמות כוכבים וציידי נחשים - שמאיימים לגזול את תמימותו של בני, ובהחלט מעודדים אותו להיות ייצור עוד יותר קופצני שמדמה קולות ותנועות קרב במקום להתרכז למשל - במשחקי לוח, צפיה בתוכניות מדעים, איסוף בולים, או חקר נמלים.
אבל מה לעשות שזה השיח הכי חם אצל בני כיתה א' פה? לבודד אותו ולקבע אותו על אהבת דינוזאורים? ...זה הרי לקטנים. אגב זה באמת לא יאמן איזה קאמבק עושים הדינוזאורים ויחד עם זאת בגיל 5-4 אפילו ילדים צחורים במיוחד ממצים שלא לומר מואסים בכל מערכת השלדים הזו, הפאזלים, החולצות, הסרטים וערכות היצירה של האבות הקדומים האלו עד דק. כי כמה אפשר?

רשימת הלגואים של "אינדיאנה ג'ונס" ו"מלחמת הכוכבים" נמסרה לא מכבר לסבים ולסבתות.
מאה אפס לטובת חברת הילדים ותעשית המשחקים. משה לא עושה ענין, "גם אני בגיל הזה...", נכנעת אני פועלת, כאלמנט מאזן לאלף את קיטי, הפרטנרית הנקבית היחידה שלי בבית הזה,  למלאכות כמו סריגה, גובלן וטיפוח הבית. איך הולך? אנחנו עובדות על זה....זה לא פשוט כשיש לך ארבע רגליים.

עם פרי במקביל כבר זמן, יש לנו (לו ולי) תבנית עבודה על כרטיסי ברכה שהוא מעצב בעזרתי המאוד אדיבה. בדרך כלל הוא בונה משהו בבלוקים של העץ, אנחנו מצלמים את זה ומעבדים את זה ביחד במחשב. יותר מדויק אני עובדת כביצועיסטית של רעיונאי ומעצב גרפי חסר פשרות או רחמים, שמדקדק בכל פרט ופרט בפאנטיות לא ילדית וכרגע פשוט נעדר את היכולות הפוטושופיות. לרוב בסוף התהליך אני על סף התמוטטות עצבים, אבל לאחר כמה דקות ושוקולד, אני חשה גם שביעות רצון מסוימת - צלחתי בשלום ו"חינכתי" ל"יצירה"! ברור - היומולדת שלו היא אירוע שיא מבחינת ישום מערכת יחסי העבודה האלו וכל שנה אנחנו מכינים את ההזמנה ביחד וביתר חגיגיות.

כאמור גיל 7 למרבה ההקדמה מביא עימו התקרנפות זכרית, לא מלהיבה. מצד שני חברים, הילד ועוד איך הפתיע:
בלי שבכלל שמתי לב מה קורה, בחדר אחר, הוא בנה חלקים חלקים את שתי דמויות המפתח של מלחמת הכוכבים הלא הן הרובוט אר.טו.די.טו (R2D2) ולוק סקייווקר - צעיר ענוג וחזק. כשסיים קרא לי שאביא את המצלמה, הורה לי לצלם והסביר:  עכשיו נלך לחבר אותם במחשב - כי אי אפשר לחבר אותם (פיסית) פה (באמיתי). גאווה הציפה אותי! הבאתי בזריזות את המצלמה והנחתי ברצון רב את ישבני אל מול המחשב.

 
 
 
החלקים לפני החיבור: הראש של לוק, הגוף של לוק,
הראש של אר.טו.די.טו, הרגליים של אר.טו.די.טו

כשחיברנו - נדהמתי יש להודות, מהתיכנון ומבנית החלקים באופן מושלם ותואם כל כך.


איזה רובוט חינני ולוק סקייווקר כל כך נאה !  
(פרי הנחה אותי בהמשך לצבוע את שערו של לוק לצבע "חיטה")
(...  חבל שהוא לא החליט לבנות את אינדיאנת הריסון פורד מחדש - כי יש למה להתגעגע...)

בהחלט - הייתי לוקחת את המצב הזה של שני אלו נטו, עץ על רקע שחור - ללא כל תוספות ושולחת -  כהזמנה, כהשווצה, כניצחון על חברת לגו וכגאוות-אם נקודה.
אבל לגיל 7 שלי, יש תוכניות מדויקות וטעם משלו וזאת היא ההזמנה הסופית:



לוק ואר.טו.די.טו הצטמקו (פרי חובב חזק מניאטורות)
והוספנו את הפאנטזיה:  ספינת חלל של מלחמת הכוכבים תוצרת ענקית הילדים "לגו".
(לחיצה על ההזמנה תגדיל אותה ותאפשר לצפות גם בכוכבים).

* וכן, לחובבי הכוכביות. בסוף הטקסט של ההזמנה הייתי חייבת להכניס כוכבית ולבקש ישירות - "בבקשה ללא מתנות נשק".
יש הורים, בלי שמות, שאת תעשיית הצעצועים של אקדחי ורובי "הכאילו" שמציפה את ביתם, הם חשים רק כרעד קל בכנף. מה לעשות, לא קורצתי מהחומר העמיד הזה ובשבילי זה רעד כבד במוח. אם לא אציין שאנחנו לא בעניין מראש, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו גרים בתוך מחסן נשק מפלסטיק אחרי היומולדת.
משה אומנם מצא אצלי פינה ואמר שזה קצת מגוחך בהתחשב בזה שבהזמנה לוק מחזיק את הלייט סייבר שלו בפוזה שאינה משתמעת לשתי פנים. אבל אני יודעת שזה בעצם רק לייט סייבר מעץ, מעץ תפוח.

8 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

איזה ילד חמוד!
יפה שהוא התחבר עם ילדה אינדיאנה ומשחק איתה כמו שווה בין שווים.
האבא מתנהג בחוסר אחריות אופיני לבני מינו, מצידם אפשר לשלוח את הילד מהפעוטון ישר למילואים, שישב ויפליץ עם כל החבר'ה באוהל נהגי נגמ"ש.

שלך באחווה, הבנה והזדהות,
מינה
שופושניקוב
הרכבי

Tamar Hammer אמר/ה...

תודה מינה! התגובות שלך פשוט מחממות לי את הלב. בנוסף חיסלת אותי מצחוק עם פעילות צוות נהגי הנגמ"ש.
אני חושבת שבמקום להתווכח עם משה אני פשוט אעביר לו את התגובה שלך, תוספת סמכותיות ואסרטיביות תוצרת המין היפה לא תזיק בבית שלנו...

עידית פארן אמר/ה...

המבנים מהקוביות והסיפורים על הלגואים לוקחים אותי לימים שזה מה שהיה פה בבית.

ותגובה-פוסט שלם שהייתי כותבת פה על היצירה ומה הם עושים איתה...
יום הולדת שמח לפרי

Tamar Hammer אמר/ה...

תודה על המזל טוב עידית!

(אני לא בטוחה שהבנתי למה התכוונת ב -
"ותגובה-פוסט שלם שהייתי כותבת פה על היצירה ומה הם עושים איתה...")

א. אמר/ה...

פרי - עצי התפוח פורחים והנה הנה מתקרבת יום ההולדת שלך ב 2.5
ואתה בן שבע
מאד התרגשתי מההזמנה ששלחת לכול המוזמנים הייתי שמחה להגיע להשתתף בשמחתך ההזמנה שלך עם השמים מלאי הכוכבים וכל השאר יפיפיה מלאת השראה
ואני מתארת לי שהתכניות שלך התגשמו והבית כבר מאורגן ומסודר כמו שאתה תכננת ואמא שלך מכינה מטעמים ואבא משחקים והכול יהיה מוצלח ומרגש
אנחנו מקוים שגם המתנה שלנו שתגיע בזמן תשמח אותך ביותר
מאתנו
אמה י. ל. נחצה הוברמן
כמובן סבא וסבתא המתגעגעים מאוד ושלוחים המון המון נשיקות וחיבוקים

Tamar Hammer אמר/ה...

המון תודה סבא וסבתא!

אנונימי אמר/ה...

מזל טוב לפרי!

הזמנה מדליקה יצירה גם לבן וגם לאם.
מתנה נשלחה בדואר הוראות במייל
רוני

Tamar Hammer אמר/ה...

המון תודה, רוני!