1 במאי 2011

ההכרה

ינשופה סילברמן באה ואמרה לי:
פטישה, אני הולכת על זה - אני לוקחת את הסקייטבורד ואיזה ציפור
וממריאה עם זה,
שלא יספרו לך מעשיות!


את מכירה את מסלול הריצה האולימפי בדרום העיר?
גם מעליו אני חורשת. מטיסה אותה ב 100 קמ"ש.
כי חופש ופמיניזם, חברה יקרה...
זו לא רק הדרך, זו בעיקר ההכרה.


ואחר כך אתן עוצרות במגדלור ובגלידה?
בטח שעוצרות - ציפקאלאך חולות על וניל עם דובדבן בלקני,
ואני את יודעת, אוהבת לצ'פר את הפועלות.
(למרות השם המבטיח, מורכבת זאת כמו אגורה מזויפת בארנק ריק,
אבל מה זה אמביציוזית, דינמית, ורבלית - רעבה - בהינף משפט חונקת רווחים).

בכל זאת עמיתה לנשק, למי השושנים? יש זכר על פס החוף?


יש ויש מרמלדה שלי.
הוא מתופף ומכל היבשת במחול יוצאות.
נתלשו כבר שערות רבות על חשבונו.
עוד מעט יתקינו מדורה.
ואני אגב, מעדיפה את הנהר, את הגדה הערפילית,
לא בכדי נוצותיי מתבדרות.

אין תגובות: