ארבע עיניים בין ערביים עם חגית במהדורת אידוי בקלמרי, ובלחות שמונים אחוז לצד מיכל בדניס, בזיעה חברית מול ענת, מזלג בנתחי סינטה, ובנימה ממוזגת, חצי חצי עם דלית, בלילה מאוחר על שיפודי קבב דג ביוגורט עיזים. נגבי בלאפה או בפוקצ'ה הגלילית - מקמח כוסמין על פי קומורובסקי, או הספגי היטב בלחם הדגנים הרך. גרגרי בלימונענע מרוסקת בקרח, החליקי במיץ הגזר, מתני במי מינרלים צוננים ובסלט ירוק.
נמל תל אביב
יחד, חלקיקי מילים וגם משפטים שלמים – על שותף הזוג, המשפחה והילדים, העבודה, נסיעות וחופשות ועל מזג האוויר והחום שאף פעם לא היה כזה ועל המרחק מהראוי והצודק, מהנכון ומהמגיע. על אכזבה, על עצב ושימחה ועל געגועים. על איך זה שם, על מה אחר כך, על למה לא עכשיו.
כזה הוא הבייתי – דו לאומי, רב מימדי, חובק, מאובק, לח ובוהק. שוכן בצמוד כל כך לאתרי בנייה בלתי מרוסנים, בין עצי הרימון, מתחת לעצי הזית, במרום עצי התמר והבוגונביליות שכורעות תחת פריחה ורודה, אדומה או לבנה, כמו כל שנה לפני החגים.
10 תגובות:
אני לא מאמינה... הצלחת לעשות לי חשק לטחינה! לא בעיה, יש לי, אחת משובחת. תחפשי ותקחי. כמה צנצנאות של החומה, מהשומשום המלא: אל אַרז.
חופשת חומוס טחינה...לא רע.
הי מיכל,
את לא מאמינה כמה טחינה אכלנו בשלושה שבועות וחצי בארץ...
אנחנו כבר חזרה... אבל יש מצב לחבילות - אני מבינה ממה שכתבת שיש לאל ארז שני סוגים? כי אני חוששת שאנחנו ניסינו רק את זו הריקה. גם בחלווה יש להם מלאה וריקה?
מצטערת,
חלווה זה אצל פופטיץ...
אני רק בטחינה.
ברוכים השבים הביתה, מבלבל, הא?
הילדים שלי לא נגעו בטחינה לפני שחזרנו לישראל, כשהייתי הולכת איתם ביפן לחברים הייתי לוקחת אוכל (יפני-ישראלי, שלנו) בשבילם כי הם לא אכלו חומוס ואת כל הסלטים...ועכשיו זה מצחיק אותי, החייל לא נותן נשיקה על הלחי אם אין סחוג בשבת...
באמת היה לכם חום לא נורמלי בכלל, ואיך שהמטוס שלכם התנתק עם הגלגלים מהשדה הוא ירד בכמה מעלות טובות הבוקר כבר ירד גשם והכל נהיה יותר צלול...
הי עידית,
מוכר. גם פרי לא הסכים לגעת בחומוס טחינה בארץ (ופה), אפילו שהסברנו לו שהחומוסים המעולים שאכלנו בארץ זה לא החומוסים התעשיתיים והאיומים שמגישים פה בגנים או במסיבות, ענין של אמון....
אבל מה זה החום של אוגוסט לעומת נשיקת סחוג בשבת? וכן - יורד פה עכשיו גשם ואין לי בבית חריף לאיזון...
כן מיכל, מבלבל אבל... קריר!
גם לי עשית חשק לטחינה ולנמל תל אביב ולמגוון שיש כאן שאפשר ככה או ככה.
הבת שלי למדה על בשרה בכאב רב כי יש מקומות בעולם שבמכולת המקומית אין טחינה ואפילו לא יודעים מה זה. (בעיירה קטנה בצרפת).
(דילגתי על החלק של הדגים )
הי מחסנאית -
אומנם נשמע קשה בלי טחינה (בעיקר למכורים) אבל "עיירה קטנה בצרפת" נשמע מקום עם הרבה בונוסים גסטרונומים אחרים...
זה רק יכול היה להיות בונוס. לא לטבעונים שלא מדברים צרפתית כמעט בכלל .
...זה באמת נשמע לא קל. במיוחד שלפי מה שאני התרשמתי, הצרפתים בהכללה לא נוטים לחבב שבירת שיניים עבור תקשורת.
הוסף רשומת תגובה