בקרוב התקפת ארנבים

יש דברים שאי אפשר לצפות אבל את זה אפשר.
בקרוב, בעוד כחודש וחצי, יחוו בארץ התקפה מסיבית של ארנבי שוקולד.

עד שלא חוויתי כאן את תעשיית החגים האמריקאיים, לא הבנתי שדברים רבים שאהבתי כל כך בחנויות בארץ (למשל ארנבי שוקולד), היו בעצם שאריות מהחגים פה. החנויות כאן כל עמוסות לפני החגים שאין מצב שלא ישאר משהו לשלוח לידידה הציונית שמעבר לים.

שאריות מחגי הסתיו:
כל דבר שיופיעו עליו עלי השלכת בגוונים של צהובים כתומים חומים, עם או בלי תרנגול הודו, צלחות, מפיות, מפות שולחן וכו' - אלו הן שאריות מחג ההודיה הסתווי. (זה החג האהוב עלי ביותר פה מבחינה עיצובית).
מליל כל הקדושים (ההלווין) תחפושות, ותחפושות של שלדים בפרט, ואביזרים אחרים לילדים שנוצרו להגעיל או להפחיד, או שניהם.

את הדלעות המדהימות שמציפות את החנויות בסתיו קשה להעביר הלאה,
בעיקר את הגדולות שלא מתייבשות באלגנטיות אלא פשוט מרקיבות בעסיסיות
...דרכו של הטבע...

שאריות מחגי החורף:
מקריסטמס יורשים בארץ את הטדי ברים (הדובונים) למינהם - כל כך מתוקים וצמריריים. מרוב שזו מתנה כל כך קריסטמסית לילדים, הופיע בחנויות המקביל היהודי שלהם "החנוכה-בר" (דב חנוכה!) בפרוות כחול לבן מסומן הרבה פעמים במגן דוד (....!). חנוכה הוא חג גדול מאוד פה אבל יש תחושה שהוא חג מלא ברגשי נחיתות, שצריך כל הזמן להדביק את רמת הכייפיות של קריסטמס.
באוירה מלכותית נשלחים לארץ גם עציצי הפוינסטיה אדומי העלים - מה שנישאר מדקורציות מצויות של חנויות הכלבו ובתי קפה.
ו - כמובן כל קישוט חמוד שיש לו לולאה לתלייה (אורנומנט) שהיה אמור להיות תלוי על עץ חג המולד אך זכה בטיסה במקום וכל חפץ נוי, אצטרובלים, נייר אריזה וסרטים למתנות, עם או בלי פתיתי שלג, שצבעיהם אדום, ירוק כהה וזהב, או השילוב של שלושתם ביחד.
ליצירתיות אין גבול בנושא הקישוטים לעץ, ראיתי השנה אורנומנט עם חנוכיה! זה שיעשע אותי אבל מייד הבנתי שיש רציונל - אורנומנט מושלם ל"משפחה מעורבת".
בפברואר יש את חג האהבה (הולנטיין) - כל דבר עם לבבות ורודים ואדומים הוא קרוב לודאי שארית מהחג המתקתק הזה.
במרץ האירים (גם פה) חוגגים את סנט פטריק - חג מאוד רענן מבחינה צבעונית (ירוקים! ירוקים! ירוקים!) - שמשחרר לעולם חולצות, כוסות וכל מה שיש עליו עלי תלתן שובביים (בירוק כמובן!).

עציצי הפוינסטיה - צמח הנוי הכי המוני לכבוד קריסטמס
(התמונה מ Wikimedia )

שאריות מחג האביב:
בפסחא תחמדו ארנבונים: משוקולד או מפלסטיק עם או בלי סל קש, ביצים ומיניאטורות של אפרוחים פרוותיים וצהובים - הם הכוכבים של חג הפסחא האביבי. (בזמן שאנחנו טוחנים מצות עקשניות הם חוגגים אביב!). הצבעים השולטים באביביות הזו הם גוונים פסטליים תינוקיים, ירוק בהיר, ורוד ותכלת קל.

ורסיה חופשית לארנבות
קרש חיתוך מצוייר

זהו אגב ארנב ישראלי, ללא דרכון זר (מוגן מפני תעלולים לא מוצלחים)

החגים האלו לא רק שחוטפים דימויים כל כך נחמדים ותוחמים אותם לתאריכים מסוימים בשנה אלא גם לא משאירים ליהודים פה (רחמנא ליצלן) שום צבע חוץ מכחול תכלת ולנועזים כסף לחגוג איתם.
כשעוסקים באומנות זעירה זה מכה בך באופן ברור, ומצר את צעדיך. לחנוכה לפני שנתיים עיצבתי כרטיסים ברכה, שחשבתי למוצלחים ביותר, עם מתכון ללביבות בצד האחורי, אך ברוב בורותי הנחתי לצבעים חמים בינהם כתום ואדום לשלוט בעיצוב (רעיונית בניתי על אוירה של נרות וסופגניות), ללא דגש על "צבעי החובה" (כלומר אלו שנישארו "לנו"): כחול תכלת ולבן, מקסימום כסף. זוהי חריגה בעייתית, הס מלהזכיר. מצאתי שהיהודים פה כל כך רגישים בענין זהות ודבר כזה הוא בבחינת סופר לא מסורתי שלא לומר אפיקורסי.

כרטיסי ברכה לחנוכה
בעיניים ישראליות זו ניראתה לי צבעוניות מקסימלית לחנוכה,
בעיניים אמריקאיות יהודיות זה על סף עיצוב לקריסטמס (האויב).

נס גדול היה פה - סט של 6 מגנטים

לעומת זאת המגנטים שעיצבתי על פי אותם דימויים

רק עם רקע תכלת ברור, היו ללהיט!

הרשו לי להזכר בנוסטלגיה בדבריה הקסומים של הגברת הנכבדה שכתבתי עליה ברשימה "כל אחד יודע את מקומו", ולסכם: באמריקה דע את מקומך, את צבעיך ואת חגיך ואל תבלבל את המוח!
ובארץ? - יש להנות מחופש הבחירה. אם נדלקתם על אפרוחים צהבהבים ופרוותיים בסל קש קטנטן או על ארנב שוקולד בקיץ דווקא, או שבא לכם לשים מפת שולחן עם הדפס של עלי שלכת בפסח, קישוטי זהב עם אצטרובלים בראש השנה - פשוט לכו על זה!